בוגר הפקולטה לרפואה של אונ' מסריק, רופא בבי"ח אסותא אשדוד
"החיים זה מה שקורה ושהתכניות משתנות. לא בכדי ג'ון לנון כתב בשירו את המשפט הזה.
אז למה רפואה?! ובכן, במהלך השירות הצבאי שלי הגדיר זאת יפה אחד הרופאים אתם עבדתי: "רפואה זה ג'וק, וג'וקים קשה להרוג" (ואללה, צודק!) אמנם הפתיח דרמטי, אבל הוא באמת נכון לגבי רוב החבר'ה הטובים שרוצים ויכולים רפואה.
אני מניח שמי מכם שמגיע עד לשורות אלו, וודאי מבין שסיכויי הקבלה ללימודי הרפואה בארצנו הקטנטונת לא פשוטים (עד לכדי כמעט בלתי אפשריים) לרובנו.
שנים של ניסיונות קבלה בדרכים שונות ומגוונות, החל מחמישה מועדי פסיכומטרי אליהם ניגשתי, דרך שנה של שיפורי בגרויות וכלה בשנת לימודים אקדמאית בלימודי מדעי החיים באוניברסיטת ת"א, הביאו אותי להבנה שמספיק ודי! אני חייב להתחיל ללמוד את מה שאני באמת רוצה!
המסלול ארוך, מפרך ותובעני, והשעון התחיל לתקתק במרומי גיל 26. הגיע הזמן לרגע האמת. במשך השנים בהם ניסיתי להתקבל ללימודי הרפואה בארץ, סירבתי להכיר באפשרות של לימודים בחו"ל. יתרה מכך, חשבתי שכל מי שהולך לחו"ל הוא סתם מפונק עשיר שוויתר או התעצל להשקיע בארץ.
היום, אני יכול להגיד שלא 'ויתרתי', פשוט הפכתי מציאותי יותר, מפוכח, במידה רבה.
חבר יקר שלי, סטודנט לרפואה, חצילון כינויו, טוען שבלאו-הכי מי שעושה דוקטורט חייב באיזו פרקטיקה בחו"ל, אז מה כבר ההבדל הגדול?! וחוץ מזה, זוהי חוויה מדהימה לחיות תקופת מה בחו"ל, לא?"
לבלוג שרועי כתב בתקופת לימודיו, לחצו כאן
איפה ללמוד?
לא מעט פגישות, לבטים, פורומים, התייעצויות, וחיפושים בגוגל, אפפו את תקופת הבירורים האינטנסיבית לקראת הכלה המיועדת שתכיל אותי בעיבורה. חלק מהמשפחה תמכו ברעיון הלימודים בצ'כיה, בעיקר לאור העובדה ששורשי משפחתי משם ויש מכרים שיוכלו לסייע בעת הצורך.
החלטתי למקד את הבירורים על לימודי הרפואה שם ואז נתקלתי באתר הישראלי שמייצג את אוניברסיטת מסריק, בבְּרְנוֹ (הבירה החוקתית והעיר השנייה בגודלה בצ'כיה אחרי פראג).
מסתבר שצ'כיה כלל וברנו בפרט הם יעד מועדף בקרב הישראלים בעיקר ללימודי הווטרינריה, אבל על אודות הרפואה הכללית לא דליתי מספיק פרטים ולכן החלטתי ליצור קשר עם מי שכבר לומד שם ובמקביל הגעתי לכנס לימודים בצ'כיה, בשגרירות צ'כיה בת"א. כך מצאתי עצמי מתכתב ומשוחח (יחי הסקייפ!) עם שלי, דנה ושי שמאוד שמחו לסייע בעצות ובמתן פרטים מעשיים על החיים והלימודים בברנו.
לאחר כמה שיחות סקייפ, דנה הזמינה אותי לבקר שם תחת חסותה והדרכתה הצמודה (דנה, אין כמוך!). לאחר שעברתי את מבחן הקבלה, בארץ, לאוניברסיטה בברנו, טסתי לברנו לביקור התרשמות מהאוניברסיטה, שמטרתו הייתה לקבל החלטה סופית.
פרט לעיר עצמה, שהיא עיר אירופאית על כל המשתמע, הדהים והרשים אותי במיוחד קמפוס הלימודים וסביבתו. מדובר בקמפוס ענקי וחדש לחלוטין; כל המתקנים, המחלקות, הכיתות, המעבדות (כולל הציוד בתוכן) – הכל חדש.
בתור אחד שלמד באוניברסיטת ת"א, יכולתי מאוד להעריך את המשמעות של לימוד בכיתות ובמעבדות חדשות עם
ציוד חדש."
לאחר סיום התואר החל ד"ר רועי מאוטנר בעבודת הPhd בברנו, במקביל לכך עבד כרופא באנגליה. היום מתמחה ב א.א.ג. בבית החולים אסותא אשדוד.