הבלוג של רועי מאוטנר

קיבלתי מלגת דיור

שלא יעשו לנו טובות או אולי בעצם כן…

קיבלתי מלגת דיור!

כסטודנט זר, המשויך לתוכנית לימודים בשפה האנגלית, הלימודים מוגדרים כפרטיים, ולכן באופן כללי אין אנו זכאים לסיוע מלגות מכל סוג שהוא.

אף על פי כן, החליטו השלטונות להעניק לנו, הסטודנטים הזרים, מלגת דיור אשר בעיקרון מוענקת לסטודנטים מקומיים וזרים הלומדים בשפה הצ’כית, אשר מגוריהם הקבועים מרוחקים מהאוניברסיטה.

וכך, רעול פנים בשקית קרטון מחורצת עם חיוך צרוף מצויר עליה, התיישבתי מול המחשב לצפייה באישור הווירטואלי שיעשיר את אוצרי באופן אקטואלי, בסכום השקול לשבע מאות שקלים- בדיוק שכר הדיור במעונות לחודש (3400 קרונות צ’כיות)
אמנם לא מדובר בסכומים גדולים (בטח שלא בהשוואה לשכר הלימוד…) אבל תמיד נחמד לקבל דמי כיס לכיסוי עליות המחייה (וסיבוב בירה לכל החבר’ה על חשבון הברון- בכל זאת שישה שקלים לחצי ליטר בירה…)

ברוך הבא, יא צעיר!
מידי שנה נוהגים הסטודנטים הצ’כים לרפואה לערוך נשף יוקרתי לכלל הסטודנטים, עם דגש על טכס קבלת פנים לסטודנטים החדשים.

מדובר חגיגה רשמית המתנהלת ממש כמו בנשפים מלכותיים שרואים בסרטים;
אולם אירועים רחב מימדים, עלמים בחליפות מכובדות, עלמות ענוגות מהודרות בשמלות חגיגיות, זוגות רבים רוקדים לצלילי הוואלס וריקודים סלוניים שונים (גם מוסיקה נורמאלית הייתה שם…), יפים ויפות תואר התרים אחר בני/בנות זוג, ובדרך משקי(עי)ם בדידותם בפונץ’ או שאר שיכר.

לקראת חצות נפסקת החגיגה לטובת טכס הקבלה הלא-רשמי של הסטודנטים בשנים המתקדמות יותר;
עטויי חלוקים, חמושי דגמי עצמות ומצוידי שקיות עירוי מלאות שיכר אדמדם, הם מברכים ומשביעים את הסטודנטים החדשים, כרועי הברך, במלמולי צ’כית הדדיים (מלאי ארשת כבוד וחשיבות).

חלק מהחבר’ה הזרים הצטרפו לחגיגה וזכו למלמולי אנגלית, אבל שלא מתוך התנשאות, העדפתי להשאיר חוויות השבעה שכאלו לזיכרונותיי מהצבא- רוויתי השבעות א-פורמליות (מה לעשות כואבת לי עצם הפז”מ כבר בשנה א’.)

מה משותף לכרטיס, למבחנים ולדבר שחסר לרופאים בישראל? קרדיט!

ראשית אפתח בהסבר זריז על המבחנים באירופה;
בניגוד לישראל, באוניברסיטאות המוכרות על ידי האיחוד האירופאי (סתם לדוגמה- אוניברסיטת מסריק בברנו), חלה שיטת הקרדיט לבחינות וציונים.
מבלי להלאות בפרטים מיותרים, בסוף כל סמסטר נערך מבחן בכתב החולש על תלמי החומר הנלמד. הצלחה ומעבר במבחן זה מאשרים את ידיעת החומר ברמה מספקת על-מנת שנהיה מאושרים וזכאים לקבלת נקודות זכות אקדמאיות-קרדיט.
צבירת מספר נקודות מינימאלי הינה תנאי הכרחי להמשך הלימודים בסמסטר הבא. כסטודנטים לרפואה לא ממש נתקלים בבעיה כיוון שהיקף הלימודים במהלך הסמסטר הינו מעל ומעבר לכמות המינימאלית שיש לצבור. רק צריך ללמוד היטב, ברצינות ובשקדנות לבחינות.

פצצה א(נ)טומית
אחד ממקצועות היסוד החשובים ביותר בשנים הראשונות הינו נושא האנטומיה. האנטומיה הבסיסית פרושה על שלושת הסמסטרים הראשונים ללימודי הרפואה וכוללת את מערכת התנועה, איברים פנימיים ומערכת הדם והעצבים.
מדובר בנושא לא קל ללימוד שכן למרות ההיגיון שניתן למצוא בטרמינולוגיה (=מִנּוּחַ, בעברית-שפה יפה) עדיין נותר חומר רב שיש לשנן.
השינון מתבצע בלימודים עצמאיים למול הספרים והאטלסים לאנטומיה וכן מול “פרפראטים” (= חלקי גופות שנותחו מבעוד-מועד למטרות חשיפת האנטומיה הספציפית, למשל עצמות ושרירי הגולגולת, מפרקי הגפיים, עצמות שונות וכו’.)
ככל נושא שנלמד, לקראת סוף הסמסטר מגיע מבחן הקרדיט. זהו מבחן שלי באופן אישי ולשאר חבריי, היה מאוד מלחיץ, בעיקר כיוון שהיה זה המבחן הראשון בעל-פה מול המרצה, ובעיקר מכיוון שמדובר במקצוע גדוש מונחים.
במרוצת ימים ולילות “חרשתי” בשדות האנטומיה, ולאחר שינונים מתישים מול האטלסים ומול העצמות האמיתיות שניתן להשאיל במתחם חדרי הנתיחה (=דיסקציה, בלעז), ניגשתי למבחן ולשמחתי הרבה עברתי אותו בהצלחה.

מי פנוי בברנו?
לימודי הרפואה אינטנסיביים וטובעניים, וכך ביחס ישר עולה הצורך למציאת מקומות לניעור משא הלימודים מעל כתפינו ו”לשחרור קיטור”.
ברנו, כיאה לעיר אירופאית מפותחת, מכילה בקרבה אפשרויות בילוי ופנאי מגוונות.
לא אוכל להעלות בכתב בבת-אחת את כל החוויות, המקומות והאירועים שמתרגשים לבוא עלינו בברנו, ולכן אשתדל להרחיב מעט בכל פעם;
לא רחוק מלב העיר מצויה בריכת שחייה מעולה בשםKravi Hora .
במתחם קיימת בריכת שחייה אולימפית, בריכת מים רדודים עם זרנוקי מים לעיסוי, ג’קוזי ענק, סאונה רטובה, תאי אחסון, הלבשה ומקלחות נקיות. (בקיצור, פינוק!)
עלויות הכניסה מקבילות לחמישה עשר שקלים לשעה הראשונה, ולאחר מכן כשקל אחד לכל חמש דקות נוספות. מחיר, שלדעתי, שווה לכל נפש סטודנטיאלית לחוצה באשר היא.
אני משתדל לבקר שם במהלך סופי השבוע עם חברים (מה יש?! להרגיש קצת מיליונר בקלאב)

שמש בברנו דום
החודשים האחרונים (דצמבר-ינואר) בישרו את הגעת החורף האירופאי למחוזות מורביה (=האזור שבו ברנו מצויה בצ’כיה.)
כישראלי שלא ראה בימי חייו הרבה שלג, אני לא יכול להסתיר את התלהבותי הבלתי נדלית מפלא טבע זה.
פתיתי נוצה מרחפים בקלילות אוורירית קפואה, ממלאים את חלל העיר, אופפים את הרחובות, מעטרים את מעילי העוברים והשבים, צובעים את העצים לבן טהור ונערמים על המכוניות- רומנטיקה של הטבע נושקת לאנושיות עירונית.

לעיתים לא קרובות ניתן לזכות ביום שבו השמש תשלח קרניה להתלטף ברחובות העיר. אלו הם ימים מבורכים בעיקר למי שרגיל ואוהב את החמה.
לאחר רדת השלג ועם העלייה הקלה בחום הסביבה, מתגבש לו שילוב מסוכן של קרח חלקלק עם שלג במדרכות העיר. אתם יכולים לתאר לעצמכם את המשך הסיפור- ואם לא, רק ארמוז שמדובר במפגשים שלי עם המדרכה בחסות כוח-הכבידה… (להגנתי ייאמר שלא רק אני נפלתי קורבן- תרתי משמע)

נתראה בחגים
חודש דצמבר-ינואר מלא בחגים משובבי לב ונפש ובחופשות;
חג המולד ותחילת השנה החדשה (סילבסטר) הם החגים הכי חשובים לרוב הנוצרים באשר הם (סטייל ליל הסדר.)
על גב חגים אלו נפרשת חופשת חורף בת שבועיים. מרבית הסטודנטים, הן המקומיים והן הזרים, שבים לחיק משפחותיהם.
תקופה זו הינה הוכחה מוחצת להיות ברנו עיר שוקקת סטודנטים, כיומיים-שלושה טרם ערב חג המולד העיר התרוקנה מצעירים. במעונות הסטודנטים בקוניצובה נותרנו מספר מועט של סטודנטים.

כן, יש ישראלים שנוטים לנצל חופשה זו לצורך ביקור מולדת חפוז, אך אני העדפתי להישאר בעיקר משום שמייד בתום החופש מתחילים כל המבחנים, ולי זו הזדמנות מעולה לנצל את השקט היחסי בעיר ובמעונות, וללמוד כהלכה.
מתוך היכרות עצמית, היה לי ברור שאם אגיע בחופשת החורף לביקור בישראל לא יהיה סיכוי ללמוד באופן יסודי למבחנים הקרבים. כמו כן ידעתי שאם אשקיע היטב ואעבור את כל הבחינות בציונים טובים ללא מועדים חוזרים, אזכה בחופשה ארוכה במיוחד בארץ בין הסמסטרים.

במתמטיקה יהודית פשוטה, תקופת חג המולד נושקת לחג החנוכה. הייתה לי זו ההזדמנות להיות שגריר טוב ליהודים, ולהציג את מנהגי החנוכה בפני שוכני המעונות וחבריי מארצות הניכר.
הצלחתי גם כמעט בכל ערב ליצור קשר עם משפחה או חברים מרחבי העולם ולהדליק עמם נרות חנוכה רבים על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו המקבים.

בערב הנר הראשון נערך אירוע חגיגי בקהילה היהודית. לארוחת הערב ולהדלקת הנר הגיעו אנשים רבים והמקום היה מלא עד אפס מקום.
כך מצאתי את עצמי במטבח עם כל החבר’ה הצעירים המקומיים מהקהילה, שותים יין ומעבירים את הערב בחמימות הומוריסטית יחדיו.

ליל השנה החדשה היה אירוע גדול וחשוב בעיר.
בתחילתו ערכנו, שוכני מעונות הסטודנטים, ארוחת ערב חגיגית בינלאומית; כל סועד בישל מאכל ייחודי למדינת מקורו. (אני הכנתי מג’אדרה עם עשבי תיבול…)
לקראת חצות, שוכני ברנו התאספו להם בכיכר העיר המרכזית- כיכר סבובודי. שם כל אחד לפי יכולתו, רצונו וכספו שיגר מגוון זיקוקי-דין-נור לכבוד השנה החדשה (ניתן היה לרכוש זיקוקים בכל מכולת ומרכול). וכך נוצר מטח זיקוקים מרהיב בשמי ברנו במשך למעלה משעתיים.
לאחר חצות המשכנו, ככולם, את החגיגות במגוון המועדונים בעיר.
כך הסתיימה, בתפארת שמיים מוארים ולילה מטורף בעיר, תקופת החגים ומגיעה תקופה אינטנסיבית של מבחנים – אבל זה כבר סיפור אחר.

גלילה לראש העמוד