לימודי רפואה בחו"ל

לימודי רפואה בחו"ל: איך והיכן?

בשלושת העשורים האחרונים נפתחו ברוב בתי הספר לרפואה במרכז ומזרח אירופה תוכניות לימודים בשפה האנגלית.

הפקולטות משתייכות ברובן לאוניברסיטאות ממשלתיות וחלקן לאוניברסיטאות פרטיות.

ההיצע העומד כיום בפני המועמדים הוא רב ומגוון ומאות ישראלים מתחילים מדי שנה את לימודי הרפואה במדינות אלו.

רמת הלימודים במדינות אלו אינה אחידה.   בחלק מהמדינות קיימות אוניברסיטאות ומערכת רפואית ברמה גבוהה ובחלקן ברמה שאינה עומדת בסטנדרטים המקובלים בארץ.

החל משנת 2019 משרד הבריאות מכיר בלימודי רפואה כללית, רפואת שיניים או רוקחות שבוצעו בחו”ל, בתנאי שמסלול הלימודים והסטנדרטים הקליניים עומדים בתנאים שנקבעו באגף רישוי מקצועות רפואיים.

על האוניברסיטאות להיות במדינות המשתייכות לארגון ה  OECD או בי”ס לרפואה שעבר תהליך אקרדיטציה של ה WFME.

מספר פקולטות הוחרגו מהכללים הנ”ל. פרטים על כך ניתן לקבל באתר משרד הבריאות.

משוואה עם נעלם: כמה ישראלים לומדים רפואה בחו"ל או ליתר דיוק, כמה מסיימים בכל שנה?

לא קיימים נתונים מדויקים לגבי כמות הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו”ל.

הפעם הראשונה בה משרד הבריאות נתקל במספרים האמיתיים הוא בשלב ההרשמה למבחן הרישוי.

גם מספר זה אינו מדויק, מכיוון שחלק מהבוגרים, במיוחד מצ’כיה ומהונגריה, אשר עברו במהלך הלימודים את usmle step1 and step 2,  פטורים ממבחן זה.

המספר המדויק יותר הוא מספר מגישי המועמדות  לשנת הסטאז’.

עדיין חסר נעלם במשוואה והוא מספר הבוגרים אשר בחרו שלא לעבוד בארץ.

מתוך כוונה להיערך בצורה טובה יותר לקליטת כלל בוגרי חו”ל, החל בשנת 2020 משרד הבריאות בביצוע עבודת מטה המתבצעת ע”י מנהל כוח אדם ותשתיות של המשרד, שמטרתה לאמוד  את מספר הישראלים הלומדים בחו”ל.

עפ”י נתוני משרד הבריאות יותר ממחצית ממספר הרופאים אשר מקבלים מדי שנה רישיון לעסוק ברפואה בישראל, הם בוגרי פקולטות לרפואה מחו”ל.

שיעור הרופאים הפעילים בארץ, שהוכשרו בחו”ל  על חשבונם, הוא מהגבוהים ביותר מבין כל מדינות .OECD

תנאי הקבלה ללימודים בחו"ל

שיטת הקבלה לאוניברסיטאות באירופה שונה מזו הנהוגה בישראל.

על המועמדים להיות בעלי תעודת בגרות ולעבור בחינות כניסה במקצועות המדעיים: ביולוגיה, כימיה ובחלק מהמדינות נבחנים בנוסף גם בפיזיקה או במתמטיקה.

שיטה זו זהה למועמדים לתוכנית בשפת המקום ולמועמדים בתוכנית באנגלית.

תפקיד בחינת הכניסה כפול:

  1. סינון המועמדים
  2. קביעת סף לרמה הנדרשת במקצועות אלו בשנה א.

בחינות הכניסה ללימודים בחו"ל – על מה נבחנים וכיצד מתכוננים?

רוב תלמידי שנה א’ אתם תלמדו, הם  בני ובנות 18 אשר נבחנו בבחינות הכניסה עם סיום לימודיהם בתיכון.

תוכן הבחינות ורמתן נגזרים מהנלמד בבתי הספר התיכוניים באירופה.   מכאן גם מובן שכל הפקולטות בוחנות על חומר אשר נלמד בתיכון ולא על חומר הנלמד באוניברסיטה.

השוני בין הבחינות של פקולטות השונות מתבטא ברמת הקושי ומכאן מאחוז המועמדים המתקבלים לפקולטה.

רוב הסטודנטים הישראלים, מגיעים לבחינות הכניסה מספר שנים לאחר סיום ביה”ס התיכון ובמקרים רבים ללא ידע מספק במקצועות המדעיים.

על מנת להצליח בחינות יש להתכונן ביעילות.

על הלימודים להכין אתכם באופן ממוקד ולא להתפרס לנושאים אשר לא רלוונטיים לבחינה.

ע”מ להתכונן לבחינה ניתן להצטרף למכינה בארץ, מכינה בחו”ל או ללמוד באופן עצמאי עם או בלי עזרה ממורים פרטיים.

100% הצלחה בבחינות הכניסה ללימודים בחו"ל – יש דבר כזה?

חלק מהמכינות בארץ ובחו”ל מבטיחות במודעות הפרסום שלהן 100% הצלחה בקבלה ללימודי רפואה.

לא צריך להיות בעל ידע רב בהוראה או במדעים ע”מ להבין שהבטחות כגון אלו לא יכולות לעמוד במבחן המציאות.

לא כל מי שמעוניין ללמוד רפואה בהכרח מתאים לסוג זה של לימודים ויש להיות מאוד זהירים במתן או בקבלת הבטחות כאלו.

לאורך השנים בהן אנו מייצגים פקולטות לרפואה בצ’כיה ובסלובקיה,  נגשים דרכנו לבחינות מועמדים ממספר מכינות.

הממוצע של כלל התלמידים שעברו את הבחינות נע בין 50% ל 70%.

ממוצע זה משתנה בהתאם לפקולטה ולשנת הבחינה.

ייתכן ובסופו של דבר המועמדים אשר לא עברו את הבחינות הללו התקבלו  לפקולטה אחרת אשר הייתה עבורם בעדיפות שניה שלישית או יותר.

יש לקחת בחשבון שהחל משנת 2019 הלימודים בחלק מהפקולטות, שתנאי הקבלה אליהן, בלשון המעטה, לא היו מהמחמירים ביותר, אינן מוכרות יותר ע”י משרד הבריאות.

אנו במדסטאדי לא מתיימרים להבטיח 100% הצלחה, אך  משוכנעים ביכולתנו להכין אתכם בצורה ממוקדת ומיטבית לבחינות.

ע”מ לשמור על שקיפות מלאה תקבלו מאיתנו את המיילים של בוגרי המכינה שישמחו לספר לכם למה מדסטאדי.

מכינה ללימודי רפואה בחו"ל

בארץ קיימות מספר מכינות פרטיות, אשר מלבד להכנה לבחינות הכניסה הן מייצגות מספר פקולטות לרפואה. לפני שבוחרים לאיזו מכינה להירשם חשוב לבדוק מספר נקודות:

  • מי מלמד במכינה? וודאו שהמורים שילמדו אתכם הם בעלי הכישורים המתאימים. הדבר חשוב במיוחד במקצועות הכימיה והפיזיקה. לא כל מי שלמד באוניברסיטה מספר קורסים בכימיה או בפיזיקה בהכרח יוכל ללמד אתכם את החומר הנדרש לבחינה.
  • כמה תלמידים לומדים בכיתה? ככל שכמות התלמידים בכיתה קטנה יותר, עולה רמת האפקטיביות של הקורס. הדבר נכון גם לקבוצות התרגול ברוב הפקולטות, בהן מספר הסטודנטים נע בין 15 ל 20 סטודנטים בקבוצה.
  • מה אחוז ההצלחה של בוגרי המכינה בבחינות הכניסה? אולי 100% מהתלמידים התקבלו בסופו של דבר ללימודים, אבל השאלה היא לאיזו פקולטה? המספרים של הנבחנים שעוברים בהצלחה את בחינות הכניסה של הפקולטות הנחשקות מתקרבים יותר ל 50% וחלקן אף לפחות מכך. אל תסתפקו בפרסומים ובהבטחות, אלא בדקו עם סטודנטים שלמדו במכינות השונות מהם המספרים האמיתיים.
  • דברו עם כמה שיותר סטודנטים ע”מ להבין מהן החוזקות והחולשות של כל מכינה.
  • אל תבחרו את המכינה על סמך הפקולטות אותן היא מייצגת, אלא על סמך רמת הלימודים בה. זכרו, בחינות הכניסה בכל הפקולטות נבנות על פי חומר הלימוד של בתי הספר התיכוניים באירופה. העובדה שלמדתם במכינה X לא תמנע מכם להבחן בפקולטה המיוצגת ע”י מכינה Z ולהיפך.

כיצד בוחרים מקום לימודים ללימודי רפואה בחו"ל

בחירת המקום בו תלמדו  מורכבת ממספר רב שיקולים, שרמת חשיבותם משתנה בין כל אחת ואחד מאיתנו. מספר נקודות להתייחסות בבחירת מקום הלימוד:

  • הדירוג הבינ”ל של האוניברסיטה. (שימו לב שהדרוג באתרים השונים מתייחס לכלל האוניברסיטה ואינו יורד לרזולוציה של רמת הפקולטות).
  • טכנולוגיה ועזרי לימוד בפקולטה
  • מעבדות המחקר של הפקולטה
  • רמת בתי החולים בהם תלמדו בשנים הקליניות
  • אופי הפקולטה והיחס של הסגל לסטודנטים
  • חיים חברתיים- מעוד אילו מדינות מגיעים סטודנטים לפקולטה?
  • אקלים מדיני- האם כישראלים תרגישו בנח במדינה?
  • עיר גדולה או עיר קטנה יותר, עם פחות הסחות דעת?
  • דברו עם סטודנטים על חווית הלימודים
  • דברו עם בוגרים על השתלבותם במערכת הבריאות בארץ
  • ואחרון אך לא תמיד חביב- יוקר החיה וגובה שכר הלימוד

כמה עולה ללמוד רפואה בחו"ל?

עלות הלימודים בחו”ל משתנה בין מדינה למדינה ובין הערים השונות.

כאשר אנו באים לחשב את עלות הלימודים אנו צריכים לקחת בחשבון את העלות הכוללת לשנ”ל, המורכבת מעלות המחיה, שכר הלימוד והוצאות נוספות.

יוקר המחיה ברוב המדיניות הרלוונטיות נמוך משמעותית מיוקר המחיה בישראל.

תחשיב זה כולל את שכר הדירה, הוצאות כלכלה, תחבורה, טיסות ובילויים והוא נע בין 600 ל 1,200 יורו לחודש, תלוי בעיר ובמדינה בה תלמדו.

שכר הלימוד בפקולטות השונות נע בין 10,000 ל 16,000 אירו. אם ניקח לדוגמא את ההוצאות הכוללות של שנת לימודים במרטין-סלובקיה, שם הוצאות המחיה לחודש הן כ 600 יורו לחודש כפול שהם 7,200 יורו לשנה + שכ”ל של 9,900 יורו נגיע להוצאה שנתית של כ 17,000 יורו שהם כ 65,000 ₪.

בצ’כיה המחיר גבוהה יותר, שם שנ”ל תעלה לכם כ 80,000 ₪ אם תלמדו באוניברסיטת מסריק אשר נמצאת ברנו או באוניברסיטת פלצקי הנמצאת באולומוץ. אם תלמדו בפראג קרוב לוודאי  ששנת לימודים תעלה לכם כ 100,000 ₪. בבודפשט ההוצאה הכוללת לשנת לימודים עלולה להגיע לסביבות ה 120,000 ₪.

כמה עולה לנו ללמוד לימודי רפואה בישראל ?

אם נשווה את המחירים הללו להוצאות הכוללות של שנ”ל בארץ, נגיע לסכומים שהם לא מאוד רחוקים, לפחות מחלק מהמדינות.

אם נחשב את עלויות מחיה הכוללות: שכירת דירה עם שותפים באחת הערים הגדולות ושלל הוצאות המחיה, נגיע ל כ 60,000 ₪ לשנה.

נוסיף לכך את שכה”ל האוניברסיטאי העומד על כ 12,000 ₪ נגיע לסכום שנתי כולל  של כ 70,000 ₪  די קרוב לסכום שעולה שנת לימודים בחלק מהאוניברסיטאות בחו”ל.